<h1>סמ"ג לאוין סימן קס"ג</h1>
<h2>דף לה.</h2>
תנא דבי חזקיה בפרק הנשרפין (סנהדרין ע"ט ב') נאמר (ויקרא כ"ד כ"א) מכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת הקיש מכה אדם למכה בהמה מה מכה בהמה לא חלקת [בה] בין שוגג למזיד בין מתכוין ל[ש]אינו מתכוין בין דרך ירידה לדרך עליה לפוטרו ממון אלא לחייבו ממון אף מכה אדם לא תחלוק בו בין בשוגג בין במזיד בין מתכוין לשאינו מתכוין בין דרך עליה לדרך ירידה בכל אלה לחייבו ממון אלא לפוטרו ממון, בשלשה ענייני ממון מדבר תנא דבי חזקיה כי בין שוגג למזיד מדבר בממון אחר עם המיתה ואומר שכמו שמזיד פטור שנאמר (שמות כ"א כ"ג) ולא יהיה אסון ענוש יענש הא אם יהיה אסון לא יענש כך שוגג פטור מן התשלומין, ובזאת ודאי הלכה כתנא דבי חזקיה שעל זה מביאה בפרק אלו נערות (כתובות ל"ה א') ובפרק המניח (ב"ק ל"ה א') ואומר שם בפרק אלו נערות ומי איכא דלית להו לתנא דבי חזקיה, אבל בין מתכוין לשאין מתכוין מדבר לפטור מדמי הנהרג שכמו שמתכוין פטור שנאמר (שמות כ"א ל') אם כופר יושת עליו ולא על האדם כדדרשינן בפרק כיצד הרגל (ב"ק כ"ו א') כך שאין מתכוין לזה אלא לזה (סנהדרין שם תד"ה בין), ועל זה אומר שם כי הך דתנא דבי חזקיה מפקא מדרבי ומפקא מדרבנן כי רבי אומר שם נתכוין להרוג את זה והרג את זה חייב ממון ופטור מן המיתה ורבנן אומרים כי מתכוין להרוג זה והרג את זה חייב מיתה ופטור מממון ואומר כי לתנא דבי חזקיה לאו בר קטלא הוא ולאו בר ממונא הוא שאם היה חייב מיתה לא היה צריך להביא פסוק לפוטרו מממון, [ו]מאחר שרבי ורבנן חולקין עליו יראה לי שאין הלכה כמותו אלא כרבנן, ורבינו משה (רוצח וש"נ פ"ד הל' א' ע"ש בכס"מ) פסק הלכה לגמרי כתנא דבי חזקיה, ובין דרך ירידה לדרך עלייה בא לומר שכמו שהרגו במזיד בדרך עלייה שלא נתנה שגגתו לכפרה לא שקלינן מיניה ממונא ומפטריה מקטלא כך דרך ירידה אף על פי שנתנה שגגתו לכפרה לא שקלינן מיניה ממונא ונפטריה מקטלא ובעניין זה אומר בפרק אילו נערות (כתובות ל"ח א') (תו' שם).
